ושבו בנים
Hi everyone,

eretzyisrael:

Now in Israel, there is much discussion regarding enlistment in the IDF - whether or not Chareidi and Arab citizens that are currently not serving should have to, and how that would be done. 

How does everyone feel about this?

I believe that every citizen of Israel has a responsibility to serve the country, especially when they are receiving both protection and in many cases financial support from the country. Having said that, the problem that Chareidim have with compromising halacha in the army is a very valid concern, something that Israel, as the Jewish State needs to seriously consider. I don’t believe that the solution to this problem is monetary sanctions or forcing them to serve. I believe that there needs to be an option for national service, apart from military service for Chareidim. In addition, I believe that the government and the army need to improve the situation for religious soldiers - this incidentally concerns not only Chareidi soldiers, but all of the religious soldiers in the army. There are ways for the army to accommodate these soldiers - there is already Nachal Chareidi, special units for these soldiers, and I believe that if the army and the Chareidi leaders work together to create an environment in which these soldiers will not be compromised, this will hopefully be a way to help fix the problem - it is vital that every citizen in Israel gives to his country as Israel is a country that needs their army to survive, but this should not be done in a way which causes Jews to compromise halacha in any way.

May we all return home soon!

We have faith in G-d who protects us, and we believe in what we are doing. This is where our lives are, and we try to live them normally. Thank G-d we have five children who are growing up in Hevron, and they go wherever they want, obviously remaining on guard.
Yitzchak Pass, father of Shalhevet Pass, who was 10 months old when she was murdered by terrorists. This week, his 10 year old daughter Nachala was injured in a stone-throwing attack
מה עשיתם למען ארץ ישראל?

ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל, ראש המוסד לשעבר וממפקדי הלח”י, יצחק שמיר, הלך לעולמו. במותו של כל אדם עלינו לפתוח את ספר חייו ולבדוק מהי המורשת שהוא משאיר לעולם. במקרה של יצחק שמיר ז”ל יהיה מדובר בספר עב כרס, מלא באדמת ארץ ישראל השלמה, ספוג בערכים וללא מקום להטלת ספק בזכותנו על הארץ. שמיר היה אחד מגדולי המנהיגים שמדינת ישראל ידעה. רוח הערכים והעקרונות שהוביל בדרכו העקשנית נשארה מנשבת בקרב אוהבי ארץ ישראל בכלל ובקרב תנועת הליכוד בפרט.

על ערכים לא מנהלים מו”מ, היה תובע שמיר במעשיו למען ארץ ישראל. ללא פשרות, ובעקשנות הכל כך אופיינית לו וכזאת שנובעת מדאגה ומנאמנות לארץ אבותינו, היה מתנהל שמיר ביחסי החוץ של מדינת ישראל. ב-1992 הבהיר שמיר לאזרחי ישראל, לארה”ב ולעולם כולו, שכסף לא קונה ערכים. כאשר החליט לדחות את האולטימטום האמריקני להפסיק את הבנייה ביהודה ושומרון בתמורה להמשך הערבויות הכספיות שניתנו על ידי ארה”ב לצורך קליטת עלייה מבריה”מ לשעבר, חרת שמיר על דגלה של מדינת ישראל את דגל ההתיישבות ביהודה ושומרון.

במהלך חייו נתקל שמיר לא פעם בביקורת ציבורית - בארץ ומחוצה לה. שמיר היה פועל לפי צו ליבו ומצפונו ומנצח בעזרתם את הסקרים ואת הביקורת הציבורית. “עם ערכים לא הולכים למכולת”, אומר המשפט המוכר, אבל שמיר הצליח לשנות אותו משפט ובמעשיו הוכיח הלכה למעשה ש”עם ערכים הולכים למכולת, ואפילו לראשות הממשלה”.

בתחילת שנות ה-90, בעודי שליח צעיר של תנועת בית”ר בארה”ב, הזמנתי לביקור את אחד מעמודי התווך של ערכי המחנה הלאומי שעליהם גדלתי - יצחק שמיר. שמיר נענה להזמנתי והגיע לאירוע ההסברה ועידוד העלייה אשר קיימתי בפלורידה. כאשר נדרש לנושא הדמוגרפי, אמר שמיר בביטחון שנהיה נחושים ונביא מיליון יהודים מבריה”מ. באותה תקופה אמירה זו נתפסה כמנותקת מהמציאות, אך שמיר הוכיח שוב שצריך קודם להאמין ואחר כך להגשים. תגובות המשתתפים לנאומו של שמיר הבהירו בפניי פעם נוספת מיהו האיש ומהי גדולתו.

באותו לילה, לאחר האירוע המרשים, ישבתי עם מר שמיר שעה ארוכה ובלעתי בשקיקה את סיפוריו המרתקים, ובייחוד את המסר הקבוע של כל סיפור שצריך להאמין ולא להתרגש מכל השאר. החומר שממנו עשויה ההיסטוריה וממנו נוצרות אגדות הוא החומר שמילא את שמיר בכל רמ”ח אבריו.

כדי להמשיך את מורשתו המפוארת של יצחק שמיר על כל אחד מאיתנו לשאול את עצמו שאלה אחת בכל יום כשהוא קם בבוקר ובכל לילה כשהוא הולך לישון: “מה אני עושה למען ארץ ישראל?”

מאת ח”כ דני דנון

Am Yisrael Chai

This morning, last prayers in the Ulpana neighbourhood
יהודי לא מגרש יהודי

This morning, last prayers in the Ulpana neighbourhood

יהודי לא מגרש יהודי

Yishuv Ha’aretz

On September 30th, 2000, this photo appeared in the New York Times with the caption ‘An Israeli Policeman and a Palestinian on Temple Mount’. The next day, a letter was sent to the New York Times saying:
‘Regarding your picture on page A5 of the Israeli soldier and the Palestinian on the Temple Mount — that Palestinian is actually my son, Tuvia Grossman, a Jewish student from Chicago. He, and two of his friends, were pulled from their taxicab while traveling in Jerusalem, by a mob of Palestinian Arabs, and were severely beaten and stabbed. That picture could not have been taken on the Temple Mount because there are no gas stations on the Temple Mount and certainly none with Hebrew lettering, like the one clearly seen behind the Israeli soldier attempting to protect my son from the mob.’
This is just one example of the many times the media has taken photos and presented the scene photographed as something completely different to what actually happened. We have to be so careful not to just believe everything we read, not to take it all at face value because that can do so much damage. 
Sources:
Media Bias, Finding it and fixing it, page 184 -Jen Burleson Mackay
http://www.aish.com/jw/id/48890577.html
http://honestreporting.com/tag/tuvia-grossman/

On September 30th, 2000, this photo appeared in the New York Times with the caption ‘An Israeli Policeman and a Palestinian on Temple Mount’. The next day, a letter was sent to the New York Times saying:

Regarding your picture on page A5 of the Israeli soldier and the Palestinian on the Temple Mount — that Palestinian is actually my son, Tuvia Grossman, a Jewish student from Chicago. He, and two of his friends, were pulled from their taxicab while traveling in Jerusalem, by a mob of Palestinian Arabs, and were severely beaten and stabbed. That picture could not have been taken on the Temple Mount because there are no gas stations on the Temple Mount and certainly none with Hebrew lettering, like the one clearly seen behind the Israeli soldier attempting to protect my son from the mob.’

This is just one example of the many times the media has taken photos and presented the scene photographed as something completely different to what actually happened. We have to be so careful not to just believe everything we read, not to take it all at face value because that can do so much damage. 

Sources:

Media Bias, Finding it and fixing it, page 184 -Jen Burleson Mackay

http://www.aish.com/jw/id/48890577.html

http://honestreporting.com/tag/tuvia-grossman/